שלושה ימים של אזעקות, יירוטים ובומים חזקים הספיקו לאסתר להחליט שמספיק לה. מאז עלתה לארץ בשנות החמישים עם הוריה מרומניה, היא מתגוררת בבאר שבע. שם נישאה והתאלמנה מירחמיאל, ילדה את ארבעת ילדיהם ועברה להתגורר בדירה מרווחת, גם היא בבאר שבע. היא נשארה נאמנה לעיר, גדלה איתה ומצאה בה עיסוקים וחיי חברה. ילדיה, לעומתה, עברו למצוא מזלם בעיר הגדולה, תל אביב. אסתר נותרה בדירה הנוחה, לבדה אך לא בודדה. יש לה חברות נאמנות אותן היא פוגשת מדי יום.

לאורך השנים אסתר מרבה לנסוע ברכבת לבקר את הילדים והנכדים האהובים. היא לא נוהגת מחוץ לעיר ובשנה האחרונה אף נאלצה לעבור ניתוח החלפת ברך ולהשלים עם מצבה החדש.למרות גילה המתקדם העדיפה להשתקם בביתה עם עזרה של מטפלת שהגיעה לכמה שעות, פיזיותרפיסטית והחברות הטובות. עם הדאגה של הילדים התמודדה בשיחות טלפון ארוכות, היא יודעת שהיה לילדים קשה להתארגן להגיע וללוות אותה לטיפולים, הם הרי עסוקים תמיד. אולי אפילו התרגזו שלא היא זו שהגיעה למרכז ובכל זאת היא התעקשה להישאר בבית, חשבה שתקשה עליהם יותר אם תעבור לגור אצלם. רק בחודשיים האחרונים חזרה להיות עצמאית וויתרה על המטפלת, אלא שאז פרצה המלחמה. הילדים שיגעו אותה בטלפון, הכניסו אותה ללחץ ועדיין התעקשה שעדיף לה בביתה.

לרוץ לממ"ד בוודאי שאינה יכולה ולכן העבירה את המיטה לשם. היא גם הציעה לחברות הטובות שלה שיעברו לגור איתה עד יעבור זעם. הן עברו אליה והאידיליה נמשכה עוד יום עד שנשברו ושלושתן החליטו לעזוב את העיר ולנסוע לחברתן הרביעית, המתגוררת באילת. הן קראו לזה מבצע עובדה 2.

רכבה של דורה גויס, התיקים האישיים הועמסו, שרה תפסה פיקוד על המטבח והכינה סנדוויצ’ים וכך יצאו לדרך, מתפללות שלא יתפוס אותן מטח לא צפוי.

באילת חיכתה להן ציפי שקלטה בשמחה את ה"פליטות". מסיבת פיז'מות תוכננה לערב ובינתיים החליטו לצאת לטבילה בים. נכון שאסתר נאלצה להישען על הליכון אך זה לא מה שיעצור אותה. טילים לא עצרו אז מהם המים הקרים של אילת?

ארבעתן הגיעו לים, החנו את רכבן, התלוצצו עם נהג שניסה להתחכם והראו לו שכוחן עדיין במותניהן, גם אם הן מבוגרות ואחת מהן מתהלכת עם הליכון. תוך דקות התמקמו ונכנסו למים, כשאסתר נכנסה למים עם ההליכון. נכון, היא יודעת שזה לא מקובל ויכלה להיתמך על ידי חברותיה אבל כך החליטה. היא לא מוכנה לוותר על אף החלטה בקשר לתפקוד שלה. בעוד ציפי ודורה פנו לשחיה במים העמוקים, היא ושרה החלו לבצע הליכה איטית במים, לאימון הברך. כשיצאו מהמים, התמקמו על החוף ופצחו בשיחה קולחת על פלחי אבטיח ושתיה קרה. היא מרגישה בטוחה עם חברותיה, יודעת שהן דואגות אחת לשניה, וכשיש חברות כאלו- כל מצב נראה פשוט ופתיר.

בנות הים הקשישות.

הכותבת הינה גרונטולוגית, יועצת ומנחה לגיל השלישי 
המומחית לבעיות בזקנה ולבני משפחה מטפלים
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. , 054-2226080

יש הגיון רב בזיקנה,
רק שלפעמים הוא הולך לאיבוד בתרגום.
אנחנו – מתרגמים את הזיקנה !