הביטוי אח שלי לא הומצא על ידי ח"כ בנט, והוא לא שייך רק לצעירים. כן, הוא חשוב, הרבה יותר מסלנג, הרבה יותר מסלוגן. אח או אחות הם הקשר המשמעותי הארוך בחייו של אדם, גם לילדים בכורים וגם למי שניתקו קשר עם אחיהם או אחותם.

שייקה ושמיל הנושקים ל-90 זוכרים את עצמם תמיד יחד. הם נולדו ברוסיה בהפרש של שנה, בימים של טרום מדינה, להורים אידיאליסטים, שעלו במטרה לממש את החלום הציוני. ההורים היו עסוקים בפעילויות למען הקולקטיב על חשבונם. ההורים סמכו ששניהם, אמנם לא ילדים רכים אך עדיין לא בוגרים, ימצאו את דרכם. הם זוכרים בית שההורים בו הסתירו יותר משסיפרו, עשו יותר מששיתפו, דרשו יותר משנתנו.

להם לא נותרה ברירה והם היו צריכים לשחק יחד, להסתדר אחד עם השני, להתמודד מול העולם, ללמוד לוותר, ובעיקר לסמוך ולהגן האחד על השני. הם התבגרו במסלול המהיר. הם אמנם גדלו יחד אך כל אחד התפתח לכיוון אחר, פיתח אופי והשקפות משלו, הצטרף לתנועת נוער ופעילות שהתאימה לו. שייקה, הבכור, היה קיצוני יותר בדעותיו משמיל והצטרף לפעילות באצ"ל ושמיל להגנה.

ההבדל בהשקפות ובמבט שנתנו על המציאות הובילו למריבות הרציניות הראשונות ביניהם, מי מביניהם בכלל זכר שהם אחים. הם הסתירו דברים אחד מהשני, דבר שהוביל לקרע רציני ביניהם. אפילו הקמת המדינה וההשתתפות בקרבות לא קירבו ביניהם כמו אז בילדות. השסע היה עמוק מדי.

השנים חלפו, והיחסים בין האחים היו קורקטיים אך לא חמים. הם נפגשו בחגים, בשמחות ולהבדיל בלוויות. לא הרגישו קרובים אחד לשני. עד שאביהם נפטר והם נאלצו לשבת שבעה. שבוע ימים של זיכרונות טובים יותר וטובים פחות, של מבקרים וסיפורים, של חיבור שדומה שנעלם, של רגש שלא זכרו שקיים.

לאט חזר ונרקם האמון ביניהם. תחילה היה צורך לטפל באם הזקנה, לשתף פעולה. הם החלו נפגשים בביתה, פגישות זהירות, שבועיות, בונות אמון וקשר. התחלקו במטלות והתקרבו זה לזה. אמם נפטרה ושוב השבעה, הזיכרונות, אך הפעם אחרת. הם עצמם הזדקנו, התאלמנו ולמרות הילדים והנכדים, הם גילו את חשיבות הקשר עם האח ובעיקר את עוצמתו. הם לא רצו ליפול לנטל על ילדיהם. להם יש אחד את השני.

חלפו עוד 20 שנה של חזרה לימים שהם, האחים שייקה ושמיל התמודדו יחד מול כל העולם. הם עברו להתגורר קרוב, מדי יום יוצאים לטייל, יושבים בגינה או משחקים דמקה במועדון. סומכים אחד על השני. חברים באו והלכו אך הם, מכירים כבר קרוב ל-90 שנה ודם סמיך ממים.

בכל פעם שהם שומעים את השימוש בביטוי אח שלי... הם מגחכים. טוב, נו מה כבר מבינים הצעירים האלה?...

שרי גל, גרונטולוגית, יועצת ומנחה לגיל השלישי
הגיל הפנימי – הרצאות, סדנאות וכתיבה טיפולית
054-2226080, This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.